[בתמונה: טומאה... (אילוסטרציה). תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Mark_Mook_Fotografie לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על 'פרשת מצורע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא הצרעת, לחצו כאן]

עודכן ב- 14 באפריל 2024

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

*  *  *

פָּרָשַׁת מְצֹרָע היא פרשת השבוע החמישית בספר ויקרא. הפרשה עוסקת כולה בדיני טומאה וטהרה, ויש הקוראים לה בלשון נקייה פרשת טהרות או פרשת זאת תהיה. היא מתחילה בפרק י"ד, פסוק א' ומסתיימת בפרק ט"ו, פסוק ל"ג  (ויקיפדיה: פרשת מצורע).

הנושאים העיקריים בפרשה זו: 

• טקס טהרה אישי למצורע;
• צרעת של עם הריבון בארצו;
• על מצורעים, זבי חוטם וצנזורה.

ויקרא, פרק יד' - צרעת חברתית

בפרק הזה ניתנת תורת הטהרה. כלומר, מה צריך לעשות כדי לטהר אדם שהיה מצורע והצרעת עברה לו. אז לפני שהאדם שנרפא מצרעת יכול לחזור להיות חלק מהחברה, עליו לעבור טקס טהרה שמבצע כוהן:

הטקס כולל שימוש בשתי ציפורים, שאחת מהן עוברת שחיטה והשנייה משולחת לחופשי. הטקס כולל גם עץ ארז, שתי תולעים ואזוב, המשמשים, יחד עם דם הציפור השחוטה, כחלק מתבלין למים בכלי חרס אותם מטפטפים על המצורע והם מטהרים אותו.

הטקס כולל גם גילוח של כל שערות הגוף, רחצת הגוף, ישיבה מחוץ לאוהל במשך 7 ימים ולבסוף, איך לא, העלאת קרבן אשם וקרבן חטאת  - עוד שתי כבשים שמחזירות את נפשותיהן לבורא עולם.

מה שתיארתי כאן, זה רק חלק מטקס ממושך, שנראה לי לקוח מאיזה ספר מתכונים של מכשפות. ייתכן ויש כאן סמלים מאוד מאוד עמוקים, אבל יש כאן סכנה גדולה של הפיכת תורת הטהרה, שהיא חלק מעבודת הכוהן, לאמונה בכשפים ומרקחות מרפאות נפש ומגינות על האדם, שיעשה בהן שימוש ע"י רמאים ושרלטנים.

חשוב להבין שהמהות של כל הטקס הזה, היא בסה"כ דרך מעשית שבה האדם המטוהר מקבל "תעודת" חזרה לחברה מה"טבע" המיוצג ע"י הכוהנים.

כל זה לחלוטין לא רלוונטי לחיים במאה ה-21 במדינת ישראל. ייתכן ואפשר לאמץ את רעיון קבלת "תעודת חזרה לחברה" באופן שבו האדם הנרפא ממחלה קשה יתרום מזמנו או מכספו כדי לעזור לאחרים שעדיין חולים במחלה. סוג של אמירת תודה שתלווה במעשה ממשי.

אבל כל זה הוא אך הקדמה לעיקר; והעיקר הוא מה קורה לעם ההופך מעם נודד הנתון לחסדי אלוהיו לעם עצמאי וריבון בארצו.

החלק השני של הפרק מתחיל במשפט הבא: לד כִּ֤י תָבֹ֨אוּ֙ אֶל־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֛י נֹתֵ֥ן לָכֶ֖ם לַאֲחֻזָּ֑ה וְנָתַתִּי֙ נֶ֣גַע צָרַ֔עַת בְּבֵ֖ית אֶ֥רֶץ אֲחֻזַּתְכֶֽם. אלוהים נותן נבואה למשה: כשתגיעו לארץ כנען המובטחת לכם, אני, אלוהים, אגרום לכך שהארץ תהפוך לנגועה בצרעת!! אלוהים, מבטיח צרעת לעם הנבחר בארץ המובטחת!!

הנבואה הזו, היא למעשה אמירה נוקבת על המין האנושי. גם כאשר עם מקבל את עצמאותו, הוא צריך לדעת להתמודד עם נגעים ציבוריים שיפשטו בו. כמו אנשים, שבפרק הקודם ראינו שפושטת בהם צרעת בגלל בעיות נסתרות בגוף ובנפש שלהם, כך גם עם יסבול מתופעות גלויות ומכוערות בגלל תקלות התנהגותיות שלו כעם. ולכל מי שחשב שהעם הנבחר חסין מכל זה, בא אלוהים ואומר: לא רק שאינכם חסינים, אני עצמי אדאג שהפגמים שלכם יהיו גלויים לעיני כול. כלומר – עם אחר אולי יכול להסתיר את פגמיו, לכם אני לא אתן שזה יקרה.

• כל זה מאוד מתקשר אצלי ליחס של מדינת ישראל לבני העדה האתיופית.
• כל זה מאוד מתקשר אצלי ליחס של מדינת ישראל לפערים העצומים בחברה הישראלית.
• כל זה מאוד מתקשר אצלי ליחס של מדינת ישראל לפלשתינים וסירובה להתקדם באופן אקטיבי לשלום מאז רצח רבין.
• כל זה מאוד מתקשר אצלי למחזה האגו-צנטריות המדהים שמגלים 120 הנבחרים שלנו.
• כל זה מאוד מתקשר אצלי לממדי השחיתות הציבורית, הנחשפת לעינינו בחקירות ראש הממשלה, שרים, נשיאים, חברי כנסת וראשי ערים בישראל.

דרוש תיקון פנימי מאוד גדול של החברה הישראלית, ושום קרבנות כבשים, ציפורים שחוטות ושאר מיני "כשפים" לא יעזרו כאן.

[בתמונה: דרוש תיקון פנימי מאוד גדול של החברה הישראלית, ושום קרבנות כבשים, ציפורים שחוטות ושאר מיני "כשפים" לא יעזרו כאן. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Waldkunst לאתר Pixabay]

ויקרא, פרק טו' - זיבה וצנזורה

פרק העוסק בתורת הטיפול בהפרשות מגוף האדם ההופכות אותו לטמא. להלן רשימת ההפרשות המדוברות בפרק:

• זב – כנראה זיבה, כלומר הפרשה מאבר המין הזכרי.
• שכבת זרע – נוזל זרע.
• אישה זבת דם – כלומר ווסת
• אישה זבת דם ימים רבים – כלומר מדממת יותר מזמן רגיל של ווסת

בכל אחד מהמקרים האלה האדם נחשב לטמא. כלומר אסור לגעת בו והוא חייב לעבור תהליך טהרה שלא נרד כאן לפרטיו.

הטמא כאן הוא שנוזלי גוף ההופכים גלויים הופכים טמאים. כשהם נסתרים, ונמצאים בתוך הגוף, אין אתם שום בעיה.

אז אחרי שאני מצליח להתגבר על כל הבחילה שהפרק הזה העלה בי, אני חושב שזה ראוי להערכה, שבתורה יש התייחסות כל כך גלויה, חסרת עכבות ופרטנית בנושאים שנחשבים לנושאים שלא מדברים עליהם.

אני לא חושב שאישה בווסת היא טמאה או שאיש שהוציא שכבת זרע הוא טמא, אבל אני יכול להעריך מאוד את הפתיחות בה הפרק הזה דן בנושאים כל כך אינטימיים ואף מביכים.

פרק טו' של ספר ויקרא צריך להיות פרק חובה בלימודי צנזורה.

[בתמונה: פרק טו' של ספר ויקרא צריך להיות פרק חובה בלימודי צנזורה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי stevepb לאתר Pixabay]

הערה לשונית:

מוכר הביטוי "כל זב חוטם ומצורע" המתאר אדם נכלולי או ילדותי. הביטוי הזה התגלגל מן הסתם מהפרק שלנו וממקומות נוספים בתנ"ך. אז שלא יבוא אלינו "כל זב חוטם ומצורע" ויטיל צנזורה על המידע שאינו נוח לו.

מצרף קישור לבלוג של רוביק רוזנטל בהקשר לזב חוטם:

[לבלוג של רוביק רוזנטל, לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים על 'פרשת מצורע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא הצרעת, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא הצרעת;
• אוסף המאמרים על פרשת תזריע;
• אוסף המאמרים על 'פרשת מצורע'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת תזריע באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 5/4/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת מצורע באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 11/4/19.
• פנחס יחזקאלי (2018), צרעת… כל המאמרים הרלוונטיים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 9/4/18.
• ויקיפדיה: פרשת מצורע.